סמבוקה

בהיותי ברמן צעיר, פחות משלוש שנים בעבודה הטובה ביותר בעולם, התחלתי לעבוד בבר שכונתי בכיכר רבין בתל אביב. כמעט שלוש שנים מקורס הברמנים שעשיתי והזכרון, איך לומר, נשאר בדאנס בר באלנבי שנתתי לו את גופי בשנתיים הראשונות. זמן לא מועט של התעסקות בעיקר בוודקה ונגזרות משקאות האנרגיה השונים, עמעמו לי דברים רבים שלימד אותי מדריכי הנאמן.

כך מצאתי עצמי לילה אחד עומד מול לקוחה אמריקאית נחושה המפצירה בי בעברית משובשת כמו הבטחון העצמי שלי באותו רגע, לתת לה שוט של סמבוקה. עכשיו, השם דגדג לי מוכר ודי חשבתי שיש לנו את זה בבר, כי כמה ימים לפני כן ערכנו יום ניקיונות וראיתי בקבוק שלא זיהיתי במקרר. פתחתי את המקרר והודתי לגנטיקה שבראה אותי עם מוטת ידיים של שני מטר, כי רק אני הייתי מסוגל להגיע לקצה קצהו ולשלוף משם את הבקבוק הנכסף. סמבוקה.

אם גם אתם מנסים להזכר מה זה המשקה הזה או לא מכירים אותו, אל תלקו עצמכם, הסמבוקה מיובאת לישראל כבר שנים, אך אף פעם לא באמת נכנסה לליבותיהם של חובבי האלכוהול המקומיים, או לתודעתם. וזה מעט מוזר כשחושבים על כך, הסמבוקה היא למעשה ליקר אניס, ואומה המתחנכת על ערק מן הראוי שתתן לסמבוקה לפחות סיכוי.

הסמבוקה הומצאה באמצע המאה ה19 באיטליה, בעיירה צ'יוויטווקיה (פעם אחרונה שאזכיר את העיירה הזו, נשבע), ככל הנראה מהשראה של משקה ערבי עתיק הנקרא זמוט. ב1851 יוצרה מסחרית לראשונה על ידי לואיג'י מאנזי, שכראוי לשמו מעורר התיאבון, הגדירה כמשקה טוב מאוד לבטן לאחר הארוחה. עד היום נתפסת הסמבוקה כדג'סטיף באיטליה, משקה, ובכן, לאחר הארוחה. מיוחסות לה סגולות רפואיות כמסייעת לכאבי בטן, גזים, קשיי נשימה ומחזקת את האון הגברי, כי כל מדינה צריכה משקה שימציאו עליו עובדה אחרונה זו. לקח לה כמאה שנים לתפוס תאוצה והיכרות מחוץ לאיטליה, וארץ המגף חייבת זאת לאנג'לו מולינרי, יצרן סמבוקה נודע שהרים את פופולריותה באמצעות שיווק גאוני, נחזור אליו עוד רגע.

סמבוקה היא ליקר המיוצר מאלכוהול ניטראלי המבוסס על דגנים או קנה סוכר במינימום 38%, אליו מוסיפים לא מעט סוכר ותבליני אניס. רוב היצרנים משתמשים בכוכבי אניס כמתבל העיקרי אך יהיו מי שישתמשו גם בתבלינים אחרים, כמו צמח הסמבוק או פרחי אניס ירוק, כל עוד יכולים למצות את שמני האניס, החוק תקף, מותר גם להוסיף תבלינים נוספים אך אלו מועטים. התיבול נעשה בהשריית התבלינים במיכלי מתכת גדולים לתקופה של שבוע שאחריה הנוזל מסונן ומבוקבק.

הקלאסיקה הינה הסמבוקה הלבנה, כלומר, שקופה, טעמי אניס מובחנים ומתיקות גבוהה. מזנבות בה מיני סמבוקות אחרות אשר לא ממש לוקחות את הבכורה אך לפחות שתיים מהן כן מוכרות, השחורה והאדומה. השחורה למעשה היא בצבע כחול כהה ובעלת טעמי ליקריץ מובהקים (במבליק לירושלמים), האדומה אוהדת ליברפול, וגם יש בה קצת דובדבני מרסקינו וקינמון.

נחזור למולינארי מלפני שתי פסקאות ולגאונות השיווקית שהביא למשקה, בין אם התכוון לכך ובין שלא. סמבוקה נהוג לשתות בשוט עם פולי קפה, אחד, שלושה או שבעה. אחד בכוס נקרא על ידי מיודענו, עם הזבוב, ממש מעורר רצון לשתות. האגדה מספרת כי בימים עברו הזבובים נמשכו למתיקות שבשוט הסמבוקה ובכדי להרחיקם היו מבעירים את המשקה. סיפור זה נלקח על ידי מולינרי וניתן לו הסבר פונקציונלי יותר מתאים לזמננו, קלה את פול הקפה על ידי הבערת השוט ובכך יהיה לך ביס מריר שילווה את מתיקות הסמבוקה. מאז גילוי האש, נמשכו בני האדם ללהבה, וכך גם פה, שוט בוער נראה מעניין וכולם רוצים לנסות, הצליח לו. מספרים גם שבימים עברו אם רצית להתחתן עם אהבתך ונגשת לבקש את ידה מאביה, הלא היא לא צד בדבר, הצלחתך הייתה תלויה במי שבאמת שולט בבית, וזו האמא, ואם היא מאשרת אותך, האב קיבל שוט סמבוקה עם פולי קפה, אם לא, תעוף משם משוגע, זה עם עצבני. שלושה פולי קפה בכוס מסמלים את השילוש הקדוש, כיאה למדינה קתולית או לחילונים, בריאות, אושר ושגשוג. שבעה פולים מסמלים את שבע גבעות רומא. יותר מזה, אתם שותים קפה נשמות, לא סמבוקה. את כולם מומלץ לקלות בהבערת הכוס.

סמבוקה וקפה זהו ציוות משמיים, ישנם כאלו הנוהגים להוסיף סמבוקה לקפה שלהם במקום סוכר, אקט זה יוצר מה שנקרא "קפה קורטו", בעצם קוקטייל קפה. ישנם מספר קוקטיילים שניתן להכין עם סמבוקה ויתנו לכם טוויסט מעניין, כמו ווספר סמבוקה המכיל ג'ין, וודקה וסמבוקה או פליימינג למבורגיני, קוקטייל בוער הלקוח היישר מה80', עם קש וריח של גבות נשרפות. עצה שלי, כוס גבוהה, קרח, מנה של סמבוקה, מים ונענע, מושלם.

בתור מי שגדל בבית בו התשובה לכל דבר הייתה ערק, עוד בילדות, כואבת הבטן? מורחים ערק, כואב הראש? מורחים ערק, שברת יד? שתה ערק. לגלות את הסמבוקה (מחדש) היה תענוג. מי שלא אוהב אניס בכלל, כנראה שלא משנה מה, לא יתחבר אליה, למרות שטעמי האניס פחות חזקים ואפילו האפקט החלבי הנוצר במפגש של משקאות אניס עם מים לא תמיד יקרה, תלוי בכמות שמני האניס, וכמות הסוכר הגבוהה היא כמו ממתק בפה, או בכרס. אך מי שכן אוהב אניס, תחשבו על זה כך, ערק מתוק. מה רע.

רוצים להפוך להיות ברמנים? תעשו קורס ברמנים בבית הספר לברמנים המוביל בישראל – זמן אמיתי.