משקה האלים, מי החיים, מים קטנים, הטיפה המרה, מי האש, יוצר האדם. אלו הם רק חלק מן השמות שניתנו במהלך השנים לנוזל המשכר, האלכוהול. (בשם האחרון אולי קצת נסחפתי והכנסתי את מה שסיפר לי אבא על איך באים ילדים לעולם.)
איך הכל התחיל זוהי שאלה המטרידה היסטוריונים רבים ברחבי העולם כבר שנים רבות, והמרוץ לידע כנראה לא יסתיים לעולם, כי מי שיגלה מתי באמת נוצר המשקה האלכוהולי הראשון משלם את החשבון בבר ולפי נתונים אחרונים זהו חשבון של כ13,000 שנים.
כדי חרס המכילים שרידי יין תועדו בכרמל מלפני, קראת משפט למעלה. כמו כן, הוכחות נוספות נמצאו באיזור גיאורגיה וארמניה מלפני 8,000 שנים, כמו גם באיראן. בקברי הפרעונים במצרים נמצאו כדי יין שחיכו לתחיית המת ולשמח את לבו עטוף התכריכים.
ענבים התוססים והופכים לאלכוהול החלו דרכם באזורים אלו, אך ישנם אזורים בהם האלכוהול התפתח דווקא מחומרי גלם אחרים ולרוב סיפורו מלווה בסיפורים קורעי לב, מסין, למשל, על אורז שנשכח בחוץ, או ממצריים על דייסת דגנים נעלמת, פילים שיכורים משזיפים באפריקה, או כל סיפור אחר שהיה מזכה את המספר בכרטיס לגמר של ריאליטי כלשהוא.
דגנים מותססים, הלא הם הבירה הידועה לכל, מתועדת כבר מלפני 5,000 שנים מאיזור המזרח התיכון, כאשר החל האדם לביית דגני בר. אפיית לחם, אגב, הייתה עניין מסובך יותר והחלה הרבה אחר כך. אותו לחם נוזלי עם אחוז אלכוהול נמוך פותח בנפרד גם בארצות אירופה הקרות, אם כי בשלב מעט מאוחר יותר. אחד התיעודים הכתובים הראשונים לבירה מתוארך באזור ה3,200 שנים לפני הספירה ונמצא בכתובת טיט בארם נהריים שבתרגום חופשי אומרת, אם טובה הרוצה להבטיח לבנה בריאות איתנה, מוטב לה לספק לו ביום שני כדי בירה ולא שני כיכרות לחם. אלכוהוליזם מגיל צעיר כנראה היה חזק במסופוטמיה. בבבל הייתה הבירה צורת תשלום, מנחה לאל ומרכיב מרכזי בחיי האוכלוסיה ומתוארת אפילו בעלילות גילגמש, אותו אחד שמשה ביצע לו גניבה ספרותית קלה, לכאורה.
הבירה שהייתה פופולארית ביותר במזרח התיכון ובארצות אירופה הקרות חוותה תחרות חזקה מאוד במדינות קרות, מתמד, שם עברי חמוד לשיכר דבש (שיכר-שם כללי לסוכר ושמרים היוצרים תסיסה ובעקבותיה, אלכוהול) המדולל במים, או מיד בלעז, ומשיכר הענבים, היין, הנעשה פופולארי באירופה בזכות האימפריה היוונית. ואוי, כמה שהוא היה פופולארי ביוון, עד כדי כך שהיה לו אל, אל היין, דיוניסוס, ומצווה גדולה הייתה לסגוד לו באמצעות שתייה לשוכרה ואורגיות המוניות. מה לא עושים בכדי לשמח את האל.
האימפריה הרומית שהגיעה אחר כך, לקחה את היין עוד צעד קדימה ודאגה לספק לחייליה בקרב כד יין ביום לכל אחד, הסיבה הרשמית הייתה שיין העובר בעצם חיטוי באמצעות האלכוהול, בטוח בהרבה לשתיה ממים ברוב המקומות בהם לחמו צבאותיה, הסיבה השניה היא, חייל שיכור הוא חייל ללא פחד ויסתער בלי לחשוב על התוצאה, קצת כמו החבר המביך שלכם במועדון, רק עם הסיכוי למות. שנים אחר כך פעל סטאלין בצורה דומה ודאג לחייליו לאספקה יומית של כשלוש מנות וודקה, דבר שגרם לבעית התמכרות קשה כאשר השתחררו כל חיילי ברית המועצות לביתם, ועד היום בעיית ההתמכרות היא אחת מגורמי התמותה הגדולים ברוסיה.
היין נהיה מרכיב מרכזי בדתות השמיות כיהדות ונצרות, בורא פרי הגפן ושלל טקסי היהדות האחרים. הנוצרים שותים עד היום יין כדם של ישו בטקסי המיסה של יום ראשון, אבל גם אוכלים קרקר בתור הגוף של ישו, אז לפחות יש איזה משהו מלוח ליד.
ימי הביניים, לא מהתקופה הזוהרת בחיי האדם, והאלכוהול מקבל תפנית נוספת. טכניקה לזיקוק בשמים במזרח התיכון נודדת לאירופה על ידי צלבנים המזהים בה פוטנציאל נפלא אחר ובכך נולד לנו התזקיק, שיכר העובר תהליך של זיקוק והעלאת אחוזי האלכוהול שבו. התזקיק המתועד הראשון לשתיה החל במאה ה13 והיה יין מזוקק לטיפול רפואי, ולא רחוק משם הגיעה גם הוודקה שמקורה ברוסיה או פולין, תלוי את מי שואלים, בדיוק כמו הוויסקי והוויכוח עתיק היומין בין סקוטלנד ואירלנד (ממצא אחרון, האירים במאה ה14, אך תמיד מתגלים ממצאים חדשים), מה שבטוח, כולנו עד היום מרוויחים, בעיקר הברמנים.
רוב האלכוהול בימים ההם באירופה יוצר על ידי נזירים, יין במדינות חמות, בירה במדינות קרות או תזקיקים לטיפול רפואי, רק רפואי כמובן, מי לא ירגיש טוב יותר וישכח שהוא חולה מאשר אדם שיכור?
האלכוהול החזק עושה דרכו לאמריקה דרך הקולוניאליסטים ומתקבל על ידי האינדיאנים בתואר המחמיא, מי האש. ומשתקע יפה מאוד ביבשת החדשה. ארה"ב מאמצת אותו לחיקה כמו בן פרוע שאי אפשר שלא לאהוב. עלילותיה שזורות אדי כוהל, מתומס ג'פרסון שכתב את הטיוטה הראשונה למגילת העצמאות האמריקנית במסבאה, ככה קראו לבר פעם, בפילדלפיה, ועד לאברהם לינקולן, ההיפסטר המקורי, שהיה נשיא אך גם בעל רישיון לייצור אלכוהול ובעלים של כמה מסבאות בעצמו. בשנות העשרים של המאה הקודמת קרה משהו בארה"ב שהגדיר מחדש את חשיבותה של הרצינות בעולם האלכוהול, תקופת היובש, בה נבקר בפעם הבאה, ספויילר, אלכוהול=לא חוקי.
היום כל ברמן המחזיק שייקר ביד ומערבב משקאות, חיוכים ואנשים, נושא על כתפיו אלפי שנים של היסטוריה ומשק כנפיה בא ללחוש, תשאירו טיפ נדיב, אתם מקבלים עולם שלם בכוס משקה אחת.
רוצים להפוך להיות ברמנים? תעשו קורס ברמנים בבית הספר לברמנים המוביל בישראל – זמן אמיתי.
